מדיניות הסייבר: 200 ימי מעצר על פרסומים באינטרנט

ספטמבר 2017 – הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נחשבים כמסוכנים עקב פרסומים נגד עובדי ציבור באינטרנט כגון העלבת עובד ציבור, לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוד. לורי מוטי וצבי כלואים במעצר כ- 200 ימים ומשפטם טרם החל.

מדיניות הסייבר
מדיניות הסייבר: 200 ימי מעצר על פרסומים באינטרנט

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 14.09.2017

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 14.09.2017. לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר עצירים פוליטים, עצורים מה- 27.02.2017 כ- 200 ימים, על עבירות שמקורן בפרסומים, כגון לשון הרע, זילות בית משפט, פגיעה בפרטיות, והטרדה מינית.

 

פרשת הבלוגרים: בדרך לתשעה חודשי מעצר ללא מסוכנות

קורח
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם (במדבר טז, לב)

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו" אבות פרק ה משנה יז.

10.09.2017 – פרשת הבלוגרים – היום התקיים דיון בפני כבוד השופט בני שגיא. באי כוח הנאשמים טענו כי לא קיבלו את כל חומר הראיות ומשום כך לא עברו על כל החומר ואינם יכולים לבסס קו הגנה. בנוסף הפרקליטות הודיעה כי תוסיף עוד כ-30 סעיפים לכתב אישום כפי שציינה בבקשת מעצר עד תום ההליכים. כתוצאה מכך דחה כבוד השופט בני שגיא בחודשיים תחילת דיוני ההוכחות לחודש נובמבר. כבוד השופט אברהם הימן אישר תסקיר מבחן ללורי שם טוב. התוצאה הבלתי נמנעת כי בנובמבר יהיו שלשת הנאשמים עצרים 9 חודשים ללא כתב אישום סופי, וכנראה לא מוכנים לחומר הראיות שלא הוגש עד כה, ושאין דוגמא מוחשית למסוכנותם מלבד אמירה בעלמא כי "מילים יכולות להרוג".

להורדת / צפיה בפרוטוקול דיון בפני כב' השופט בני שגיא 10.09.2017 – הקלק כאן

שב"ס לא נותן לעיין בחומר הראיות? פנה לעתירת אסיר

בפני כבוד השופט בני שגיא וגם כבוד השופט הימן הועלתה טענה כי שב"ס אינו מאפשר לעצירים לעיין בצורה נאותה בחומר הראיות ואינם יכולים להגן על עצמם. כן נאמר כי לעצירה שם טוב לא נתאפשר עד להיום לעיין בחומר הראיות. תשובת כבוד השופטים שגיא והימן היתה לעתירת אסיר. אך זוהי הפניה שאין לה אחיזה במציאות הואיל והטיפול בעתירת אסיר נמשך לפחות 5 חודשים ופתרון זה אינו פרקטי. וכך נופלים העצירים בין הכיסאות ואינם יכולים להגן על עצמם.

מסוכנות? מילים יכולות להרוג

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של שם טוב טען כי זוהי הפעם הראשונה שבה נאשמים עצורים עד תום ההליכים בשל פרסומים. כבוד השופט הימן השיב תשובה בנוסח כי מילים יכולות להרוג אך לא נתן דוגמא מוחשית למסוכנותם של העצורים כגון פגיעה בגוף או בנפש. תשובתו של כבוד השופט הימן כוללנית מידי ולכן בעלמא. "מילים יכולות להרוג" היא סיסמא ריקה מתוכן ללא ציון הנסיבות או דוגמאות מוחשיות.

פרוטוקול בפני כבוד השופט בני שגיא 10.09.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 07.09.2017

07.09.2017 – עצרת מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד על מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר העצורים מעל ששה חודשים וטרם החל משפטם. עיסוקם העיקרי של הבלוגרים היה על המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה נגד אוכלוסיות מוחלשות. משרד הרווחה פועל לאורך עשרות שנים שנים בצורה דורסנית נגד אוכלוסיות מוחלשות החל מפרשת העלמותם של ילדי תימן, פרשת ילדי הגזזת, ועד ימינו בהוצאת ילדים מביתם בועדות סטטוטוריות שיצר המשרד המכונות ועדות החלטה. ועדת גילת לבדיקת התנהלותן של ועדות ההחלטה קבעה שורה של המלצות מסקנות חשובות על דרך התנהלותן הלא הוגנת של ועדות אלו אולם משרד הרווחה אינו מיישם המלצות אלו. משרד הרווחה לא מיישם אף המלצות בעיקר זכויות משפחות וילדים מוחלשים, של ועדות בדיקה כגון מבקר המדינה, ועדת סלונים נבו, ועדת רוטלוי ועוד.

 

השופט עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

שופט אישר צו חיפוש בלי שידע את שמו של החשוד , מעריב , מור שמעוני , 05/09/2017 

נציב התלונות על השופטים מצא ליקויים מערכתיים ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר: "היה אפשר לחפש אצל אדם אחר עם שם משפחה זהה". השופט הפיק לקחים והבירור בעניינו מוצה

עלאא מסארווה - צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו
עלאא מסארווה – צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

 להורדת בירור תלונה פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

צווי חיפוש וצווי מעצר שמבקשת המשטרה מבית המשפט מתקבלים, מטבע הדברים, בנוכחות צד אחד בלבד, ללא ידיעת מושא המעצר או החיפוש ומבלי שעורך דין נמצא שם כדי להגן על זכויותיו. על כן חשוב יותר מהרגיל לשמור על חוקיותו והגינותו של ההליך. אך מסתבר שלא תמיד כך הדבר. נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא לאחרונה ליקויים מערכתיים בבית משפט השלום, ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר. הליקויים התגלו במהלך טיפול בתלונה פרטנית נגד שופט, אשר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בהיותו חסר בפרטים רבים.

השופט המדובר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בעת שנעדרים ממנו שמו הפרטי, מספר תעודת הזהות, פרטי השוטר מגיש הבקשה ומספר תיק בית משפט. מאחר שהשופט הנילון פעל להפקת לקחים ואף הביא בכך לתיקון הליקויים, מיצה הנציב את הבירור בעניינו בהיבט הפרטני אך הוסיף, כי "האחריות האחרונה הכוללת בסופו של יום לצווים הניתנים על ידי שופט, רובצת עליו", וכן כי "שימת לב וזהירות מיוחדת בפעילות השיפוטית הינן אבני יסוד שאין לסטות מהן, על אחת כמה וכמה בעניינים היורדים לליבה של שיטתנו המשפטית".

אשר לאי ציון שמו המלא של המתלונן ומספר הזהות שלו בצו החיפוש הוסיף הנציב, כי לא יעלה שיצוין בו אך שם משפחתו. "הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד", כתב.

בהחלטתו בתלונה הפנה הנציב ריבלין את תשומת לבו של מנהל בתי המשפט לבדוק אם ליקויים אלה אינם באים לידי ביטוי בבתי משפט נוספים. לדברי הנציב, הנציבות נדרשה לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים כאלה פעמים רבות בעבר. הנציב הדגיש כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא שם החשוד וללא מספר תעודת הזהות שלו