"הרופאה אמרה לי 'התינוקת מתה' והלכה"

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018.
רחל חכמון מספרת את סיפורה והכאב על העלמות התינוקת שילדה ב- 03.04.1981 בבית חולים השרון פתח תקוה אינו עובר.
רחל לא ראתה גופת התינוקת אך ברשותה תעודת הפטירה של התינוקת ללא ציון סיבת הפטירה.

"העבירו אותה לויצו בוולקסווגן מסחרית, בעלי נסע אחריהם, לא נתנו לו להיכנס"

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018.
עדות חסויה של אם שילדה תינוקת פגה אבל בריאה ב- 23.03.1972 בבית חולים השרון פתח תקוה. הוחלט להעביר את התינוקת לויצו ושם כעבור ימים ספורים נמסר למשפחה כי הבת התינוקת מתה. המשפחה לא קיבלה תעודת לידה, תעודת פטירה או מסמך כלשהן מבית החולים הנוגע לתינוקת שמתה בויצו.

לאה מורד: "אמרו לבעלי ולאמא שלי 'מזל טוב, נולד לכם בן' "

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018.
לאה ילדה תינוק בבבית חולים השרון פתח תקוה בחודש התשיעי להריון ב- 21.09.1969. אמרו לה לאחר הלידה שהתינוק פג ויש להעבירו לבית חולים אחר. למחרת ניסתה לברר לשלום התינוק מסרו לה שהוא לא הועבר לבית חולים אחר אלא נמצא בתינוקיה בבית החולים השרון. כשניגשה לתינוקיה, הרופא מסר לה שהתינוק שלה מת.
לאה ונדב מעולם לא ראו גופת התינוק, תעודת לידה, ותעודת פטירה. חוסר הודאות והכאב נמשכים עד היום.

זרי ממן: בתעודת פטירה של התינוק רשום רק שם האב ושהוא רווק

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018. עדותה של זרי ממן שילדה תינוק בבית חולים בלינסון בשנת 69. זרי מספרת שמיד לאחר הלידה שמעה תינוק חי, בוכה אולם מאוחר יותר אמרו לה שהתינוק מת. זרי לא ראתה גופה של התינוק ובתעודת הפטירה של התינוק רשום רק שם האב ושהוא רווק.

לאה ונדב מורד מספרים על העלמות בנם שנולד בבית חולים השרון פתח תקוה ב- 21.09.1969

מרץ 2018 – לאה ילדה תינוק בבבית חולים השרון פתח תקוה בחודש התשיעי להריון ב- 21.09.1969. אמרו לה לאחר הלידה שהתינוק פג ויש להעבירו לבית חולים אחר. למחרת ניסתה לברר לשלום התינוק מסרו לה שהוא לא הועבר לבית חולים אחר אלא נמצא בתינוקיה בבית החולים השרון. כשניגשה לתינוקיה, הרופא מסר לה שהתינוק שלה מת.
לאה ונדב מעולם לא ראו גופת התינוק, תעודת לידה, ותעודת פטירה. חוסר הודאות והכאב נמשכים עד היום.