בית משפט מחוזי שופט אברהם הימן – איחורים לגיטימים שעות לתחילת דיונים

יוני 2017 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני כבוד השופט אברהם הימן. נגד כב' השופט הימן הוגשו שתי תלונות שעיקרן דיונים שהחלו באיחור של שעות. הדיון האחד נקבע לשעה 12:00 אך החל ב- 14:40, הדיון השני ביום אחר נקבע לשעה 9:00 אך החל בשעה 10:25.

לטענת המתלונן מדובר באיחורים של שעות לתחילת דיונים שבהם ממתינים קהל מהציבור הרוצים לראות את העצירים ולהקשיב לדיון, סנגור ופרקליטים, והעצירים עצמם בתא מעצר במרתף בית המשפט. איחור שופט לדיון במשך שעות מבלי לתת הסבר או להתנצל הנה פגיעה בכבודם של הנוכחים הממתינים, ופגיעה באמון הציבור בבית המשפט.

להורדת / צפיה בבירור התלונה נגד השופט אברהם הימן הקלק כאן

השופט הימן נימק האיחורים בשל דיונים דחופים בלתי צפויים כגון עיכוב ביצוע החלטות בית משפט שלום, או המשכות בלתי צפויה של דיונים שנקבעו מראש.

נציב תלונות הציבור על שופטים קיבל את נימוקיו של השופט הימן.

יוצא אפוא כי איחורים במשך שעות שבהם ממתינים קהל מהציבור הרוצים לראות את העצירים ולהקשיב לדיון, סנגור ופרקליטים, והעצירים עצמם בתא מעצר במרתף בית המשפט הנם שיטת עבודה מקובלת בבית המשפט.

להלן בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

פרשת הבלוגרים: דיון אברהם הימן 15.08.2017 בעניין תעודת חיסיון

אברהם הימן
אברהם הימן – בניגוד להלכת העליון?

15.08.2017 – דיון בבית משפט מחוזי בפני כבוד השופט אברהם הימן. הדיון היה אמור להתחיל בשעה 14:00 אך החל ב- 15:00. כב' השופט הימן ביקש בתחילת הדיון באופו מפתיע מכל הקהל לצאת מהאולם מאחר והדיון מתנהל בדלתיים סגורות אך חזר בו והקהל הוכנס לאולם.

במהלך הדיון ביקשה נאשמת 1: "אני מבקשת להוציא את זה שיושב באולם קורץ לי עיניים ועושה לי תנועות מגונות עו"ד שחר שוורץ. הוא מציק ושולח תנועות מגונות ושיעמוד לידו מאבטח. אף אחד לא מסתכל".

השופט העיר לה כי דיברה ללא רשות ומפריעה לדיון.

לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

במסגרת הדיון היום העלה עוה"ד יהונתן רבינוביץ (בא כוחה של לורי שם טוב) את הטענה שיש להוציא תעודת חסיון על חומרי חקירה שהמדינה לא מוכנה לחשוף, לכל המאוחר עד ליום הגשת כתב האישום ולצרף תעודה זו לחומר החקירה. המדינה לא דאגה עד היום להוצאת תעודת חסיון כזו והגישה בקשות להארכת מועד להוצאת תעודה זו שהתקבלו (מבלי שתינתן לנאשמת זכות תגובה לבקשות אלה). כביסוס לטענותיו ציטט עוה"ד רבינוביץ את בש"פ 687/96 (יורם גיל נ' מדינת ישראל) המתבסס על הלכת סיקסיק (ע"פ 1152/91). להלן חלק מקביעות בית המשפט העליון המחייבות כמובן את הערכאות המשפטיות הנמוכות יותר:

"התביעה חטאה איפוא לחובתה כלפי הנאשמים בכמה וכמה עניינים: ראשית לכול, בכך שלא כללה בחומר החקירה תעודת חיסיון על-פי דין לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט…".

להטעמת החשיבות אותה מייחס בית המשפט להנחיותיו לתביעה, בפרשת סיקסיק, נקט הנשיא שמגר – בפרשת דאוד – לשון אזהרה. כדבריו (שם):

"אני שב ומדגיש – ואף מזהיר – כי מחובת התביעה לנהוג לפי הקווים אשר אותם התווינו בפרשת סיקסיק …, וכי סטיה מן הקיום הקפדני של כללים אלה הפוגעת בהגנת הנאשם, עלולה להביא למסקנות לגבי תקינות ההליכים".

"מפרשת סיקסיק אכן נובע, שהגשת כתב-אישום מטילה חובה על התביעה להעמיד לעיון הנאשם את כל חומר החקירה הנוגע להאשמתו המצוי בידה. חובת הגילוי אמנם אינה תופשת לגבי "חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין", כמשמעו בסעיף 78 לחוק סדר הדין הפלילי. אך הנטל להראות שחובת הגילוי אינה חלה רובץ על התביעה, ומקום בו מבקשת התביעה להשתחרר מחובת הגילוי בטענת חיסיון, אין היא יוצאת ידי חובתה אלא בהצגתה של תעודת חיסיון ערוכה וחתומה כדין. הואיל וזכות העיון בחומר החקירה עומדת לנאשם מעת שהוגש נגדו כתב האישום, מוטל על התביעה להצטייד בתעודת החיסיון הדרושה לה מבעוד מועד, היינו לפני הגשת כתב האישום, ולכלול את התעודה במסגרת חומר החקירה הגלוי, בו יורשה הנאשם לעיין."

על סמך הלכות שנקבעו בבית המשפט העליון ביקש עוה"ד יהונתן רבינוביץ שלא לאפשר הארכת מועד נוספת להגשת תעודת החסיון.

השופט אברהם הימן החליט לדחות את דרישת יהונתן רבינוביץ ואפשר לתביעה 30 ימים נוספים להוצאת תעודת חסיון (אותה היתה אמורה להציג כבר ב 6.4.17!!) תוך שהוא קובע שהלכת בית המשפט העליון הנה רק בגדר הלכה שלא ממש מיושמת ובפרקטיקה נהוג לאפשר לתביעה להוציא תעודות חסיון גם במועדים מאוחרים יותר בניגוד להלכה מפורשת של ביהמ"ש העליון.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

פרשת הבלוגרים – היום ה- 125 למעצר בפני השופט בני שגיא

פרוטוקול הדיון מה- 5.7.2017 בכתב האישום בפרשת הבלוגרים, של הנאשמים לורי שם טוב , מוטי לייבל וצבי זר.
תפ 14615-04-17, בית משפט מחוזי תל אביב, שופט בני שגיא.

לורי שם טוב מיוצגת ע"י עו"ד יהונתן רבינוביץ.
את מוטי לייבל ייצג עו"ד ניר שניידרמן.
את צבי זר ייצג עו"ד דותן דניאלי.

הדיון התקיים בדלתיים פתוחות. היה קהל באולם.

דיון הבא בכתב האישום יתקיים ביום 10/09/2017 שעה 12:00 בפני השופט בני שגיא, בבית המשפט המחוזי תל אביב.

הדיון עסק בשני נושאים מרכזיים:

  1. סוגיית סגירת או פתיחת דלתיים במהלך הדיונים הבאים. החלטת השופט נדחתה למועד מאוחר יותר
  2. תשובה כללית של הסנגורים לכתב האישום.
  3. סוגיית היקפי חומר החקירה.

ב.כ של מוטי לייבל, עו"ד ניר שניידרמן טוען כי כפי הנראה מרשו יודה בפרסומים מסוימים המופיעים בשמו בפייסבוק ובאתר מוטי לייבל דוט קום אולם יטען כי אין לו שום קשר לאתר הורים ישראל.

עו"ד דותן דניאלי המייצג את נאשם 3 עו"ד צבי זר טוען שעדיין לומד החומר אך מרשו כופר בכל האישומים וקשירת קשר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' המייצג את נאשמת 1 העיתונאית שם טוב טוען כי מדובר בעמויות אדירות של חומר ראיות שעליו ללמוד וידרשו לו חודשים רבים לשם כך. מדובר בכ- 50,000 דפים כתובים, 400 תקליטורים של הקלטות ותמלילים ועוד דיסק קשיח של 4 טרה בייט.

בנוסף אינו יכול להיפגש עם מרשתו במשך זמן אפקטיבי ומוגבל ע"י שב"ס לכ- 10 , 20 דקות.

לפיכך כרגע מרשתו כופרת בכתב האישום.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

פרשת הבלוגרים – היום ה- 121 למעצר בפני כבוד השופט אברהם הימן

שופט מעצרים מחוזי תח אביב אברהם הימן
אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת הדיון

29.06.2017 – 121 ימים עצורים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר וטרם ניתנה להם ההזדמנות לדון באישומים נגדם הואיל ופרקליטות המדינה טרם סיימה להביא לסנגוריהם את חומר הראיות. אומנם סופקו עד כה כ- 40,000 דפי חומרי ראיות וכ- 250 תקליטורים של הקלטות אודיו ווידאו, אולם ישנם עוד כ- 150 תקליטורים ודיסק בנפח 4 טרה בייט שטרם סופקו. נוצר הרושם כי לפרקליטות אין ראיות נגד הנאשמים והיא מנסה להציף את התיק בכמות אדירה של חומרי ראיות לא אפקטיבים.

שליטה לקויה בהליך הדיון בבית המשפט

הדיון שאמור היה להתחיל בשעה 9:00 בפני כבוד השופט אברהם הימן החל באיחור של כשעה וחצי ב- 10:25. האולם שבו 4 ספסלים שיכולים להכיל 5 איש כל ספסל לא הספיק לקרובי משפחות שלושת הנאשמים וחבריהם. השופט הימן ראה את הבעיה ואמר פעמים כי מי שלא מוצא מקום לשבת יצא בחוץ. הימן החל בשיחה עם באי כוח הנאשמים שמהר מאוד הפכה לדיון בטרם הוכנסו הנאשמים לאולם. הדיון ללא נוכחות הנאשמים נמשך כעשרים דקות ועסק בענייני סגירת הדלתיים של הדיונים בפני הקהל, וקביעת תאריכים להמשך הדיון. עו"ד רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב ביקש כי הדיון בעניינה יהיה הראשון הואיל והוא חייב להתפנות לדיון אחר. בשעה 10:45 יצא אברהם היימן לדיון אחר בחדר הסמוך וחזר כעבור רבע שעה ב- 11:00.

עניינה של משיבה 1 לורי שם טוב לא נידון באותו היום

משחזר הימן הודיע לו בא כוחה של משיבה 1 לורי שם טוב כי הוא חייב ללכת לדיון אחר כפי שהעיר קודם לכן. הימן לראשונה הכניס את שם טוב לאולם למשך דקה לשחרר את רבינוביץ' בא כוחה ולקבוע דיון לעוד יומיים. וכך למעשה בוזבז אותו יום זמנם של כל מי שבא לדון ולצפות בעניינה של שם טוב.

משיב 3 עו"ד צבי זר הוכה ע"י מאבטחי שב"ס

השופט אברהם הימן החל להיות קצר רוח, דיון שהחל באיחור שעה וחצי, משיבה 1 שלא נידון עניינה כלל באותו יום והובאה לחינם, וכן כל הקהל שבא לצפות בדיון בעניינה. הימן ביקש להביא לאולם את עו"ד צבי זר והודיע לו כי סיכם עם בא כוחו (כשצבי זר טרם הובא לאולם) כי הדיון בעניינו ידחה לעוד כשבועיים כדי שבא כוחו ילמד החומר. צבי זר שידע כי הדחייה הנה בשבועיים ולא שבוע עקב לוחות זמנים צפופים ביומנו של בית המשפט, ביקש להקדים בשבוע. בשלב מסוים לא היה ברור לצבי זר אם עליו להישאר באולם או לא והוא נדחף בכוח ע"י אחד המאבטחים לעיני הקהל.

סוף דבר

תחושה של אי סדר וחוסר שליטה היה אותו יום באולם דיונים 1601 בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני כבוד השופט הימן. הדיון החל באיחור של כשעה וחצי, כעניין שבשגרה אצל כבוד השופט הימן. גם בחירת האולם הקטן היתה גרועה בשל גודלו המצומצם. אכזבה גדולה של הקהל שהמתין כשעה וחצי ולא היה נוכח לשום דיון ענייני.