פרשת הבלוגרים: כמה זמן נדרש ללמוד 4 טרה בייט חומר ראיות?

חומר ראיות14.06.17 – בדיון שהתקיים ב- 14.06.2017 בבית המשפט העליון טען עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של העיתונאית לורי שם טוב כי בנוסף ל- 40,000 דפי חומר חקירה ו- 150 דיסקים הודיעה לו הפרקליטות על כוונתה להעביר אליו עוד כ- 4TB מידע חומר ראיות על דיסק קשיח ועוד כ- 100 דיסקים.

נשאלת השאלה כמה זמן ידרש לעו"ד יהונתן רבינוביץ' ללמוד את חומר החקירה.

נבדוק תחילה זמן לימוד של 40,000 דפים. נניח שעו"ד רבינוביץ' קורא דף במשך דקה. ידרש לו 40,000 דקות או כ- 666 שעות. אם יקרא כל יום 12 שעות יספיק תוך כחודשיים ללמוד 40,000 דפים, בהנחה שילמד גם בסופי שבוע.

נבדוק כמה זמן ידרש לעו"ד רבינוביץ' ללמוד 4TB מידע. אם המידע הוא דפים ונניח כי נפח כל דף הוא 1MB זיכרון, אזי ישנם 4 מיליון דפים ללמוד. נניח כי לכל דף נדרשת דקה ללמוד. כלומר ידרשו לעו"ד רבינוביץ' ללמוד 4 מיליון דפים כ- 4 מיליון דקות או 67,000 שעות או 5,500 ימים (15 שנה) בהנחה שיעבוד גם בסופי שבוע.

אולם זוהי הנחה אופטימית מידי. נפח דף ממוצע הוא 50k וזמן הלימוד של דף בממוצע הוא 3 דקות. במצב זה זמן הלימוד של 4 טרה בייט של דפים יהיה כ- 2,250 שנים.

וכל זה עוד לא מדדנו את זמן הלימוד של 250 הדיסקים.

פרשת הבלוגרים – 117 ימים במעצר: נדחה הערר עו"ד צבי זר

נ121.06.2017 – 117 ימים כלואים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר עקב "ניצוץ ראייתי" נגדם הנובע מבקשת הארכת המעצר, כך עולה מהחלטת כבוד השופט דנצינגר על ערר שהגיש נאשם מספר 3 בפרשת הבלוגרים עו"ד צבי זר.

לצפייה בהחלטת כב' השופט דנצינגר – ערר צבי זר נגד מדינת ישראל

הניצוץ הראייתי הוא סעיף בשם "ראיות לכאורה" בבקשת מעצר עד לתום ההליכים שהגישה הפרקליטות. הסעיף מתחיל במשפט: "בידי המבקשת (הפרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של המשיבים (הנאשמים) כדלקמן…". הפרקליטות מפרטת רשימת ראיות לכאורה כגון עדויות של מתלוננים על פגיעות נפשיות כלשהן מפרסומים, עדות מתלוננת על סחיטה באיומי פרסומים במסגרת הליך גישור, האזנות סתר הקושרות את הנאשמים לאתרים מסוימים, דוחות של ספק אתרים וחברת אשראי הקושרים את הנאשמים לאתרים מסוימים, מחשבים, טלפונים סלולרים ומסמכים הקושרים את הנאשמים לאתרים המכפישים.

הניצוץ הראייתי הוא ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים בקשר לפרסומים מכפישים ברשת האינטרנט.

עו"ד צבי זר ערר לבית המשפט העליון כי חלקו בפרשה קטן מחלקם של הנאשמים 1, 2 וכי יעץ להם כעו"ד. בנוסף טען עו"ד זר כי הוא בסטטוס "מעצר ארעי" עקב אי הגשת חומרי החקירה.

כב' השופט דנצינגר דחה הערר בטענה כי קיים "ניצוץ ראייתי" לחלקו של העורר בפרשה בשל כתובות IP מביתו, ובשל ראיות שנמצאו במחשבו האישי. בעניין אי העברת חומרי החקירה במועדם כותב דנצינגר אינו מצב ראוי כלל ועיקר אך אינו מצדיק שחרורו של העורר.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

פרשת הבלוגרים – השופט אורי שהם ביקש מהעוררת לורי שם טוב לבטל הערר

שהם
אורי שהם – מעצר בלתי חוקי

22.06.2017 – פרשת מעצרם של העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר על פרסומים כאלו ואחרים ברשת האינטרנט.העיתונאים ועוה"ד עצורים בניגוד לחוק כ- 116 ימים, הפרקליטות בוששת מלספק את כל חומר הראיות בתיק, ובית המשפט העליון מתפתל ומספק הסברים לא משכנעים מדוע העיתונאים צריכים להמשיך להיות כלואים במעצר בניגוד לחוק. גם הקראת כתב האישום בפני העיתונאים היתה פגומה והתעכבה לאורך זמן.

להלן החלטת כבוד השופט אורי שוהם מהעוררת לורי שם טוב לשחררה מהמעצר הלא חוקי הנמשך מזה חודשים אחדים. בקשת שהם נבעה מהחרפה הרובצת לפתחו של בית המשפט העליון המאפשר מעצרם הבלתי חוקי של הבלוגרים, בתואנות שונות ומשונות שאינן קבועות כחוק כגון: "ניצוץ ראייתי", "חומר ראיות רחב היקף"… ועוד תירוצים ככל שדמיון הפרקליטים והשופטים מאפשר. וכך כותב כבוד השופט שהם בהחלטתו:

בבית המשפט העליון
בש"פ 4311/17
לפני: כבוד השופט א' שהם
העוררת: לורי שם טוב
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במ"ת 14280-04-17, מיום 23.5.2017, שניתנה על ידי כב' השופט א' היימן

בשם העוררת: עו"ד יהונתן רבינוביץ

בשם המשיבה: עו"ד עילית מידן

החלטה

ביום 21.6.2017, ניתנה החלטתו של בית משפט זה (השופט י' דנציגר) במסגרת ערר נפרד (בש"פ 4410/17) שהגיש מר צבי זר, שהוא הנאשם 3 בכתב האישום שהוגש גם נגד העוררת. במסגרת זו, התייחס השופט דנציגר גם לטענה בדבר אי-המצאת כלל חומרי החקירה לסניגוריהם של הנאשמים בתיק. בהחלטה האמורה, קבע בית משפט זה כדלקמן:

"אין חולק כי המצב המצוי בו המשיבה טרם העבירה את חומרי החקירה לידי העורר ויתר הנאשמים, אינו מצב ראוי כלל ועיקר. גם בית המשפט המחוזי נתן דעתו לכך שפרק הזמן שחלף, בו טרם נמסרו חומרי החקירה, הפך לבלתי סביר. במהלך הדיון שנערך לפנַי מסרה המשיבה כי חומרי החקירה יועברו לנאשמים בימים הקרובים (ולמעשה חלקם הארי כבר היה אמור לעבור לנאשמים, בעת כתיבת שורות אלה), וככל שהדבר טרם נעשה, אדגיש כי המשיבה מצופה להעביר את חומרי החקירה, כפי שהתחייבה, בהקדם. עם זאת, איני סבור שיש בעובדה כי חומרי החקירה טרם הועברו במלואם לעורר, כדי להצדיק את שחרורו ממעצר. התיק מושא ערר זה הינו תיק גדול ומורכב, במסגרתו הוגש כתב אישום המחזיק 91 אישומים, והמתפרס על פני 163 עמודים. חומר הראיות בו רחב היקף, והוא כולל גם ראיות המורכבות מחומרים דיגיטליים, אשר לטענת המשיבה קיים קושי בהעברתן. מציאות החיים מלמדת כי תיקים בעלי היקף רב של חומרי חקירה כגון דא, מחייבים לא אחת את הארכת מעצר הביניים בו מצוי הנאשם, וכך גם המקרה שלפנינו. יתר על כן, גם חומרת המעשים המיוחסים לעורר מצדיקה את הארכת מעצרו" (בש"פ 4410/17 זר מדינת ישראל, פסקה 15 (21.6.2017)) (ההדגשות הוספו – א.ש.).

בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי חלקה של העוררת במעשים המתוארים בכתב האישום אינו קטן, לכאורה, מחלקו של הנאשם 3, מתבקשת העוררת להודיע, עד ליום 6.7.2017, האם היא עומדת על הערר שהגישה.

ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשע"ז (‏22.6.2017).

ש ו פ ט

פרשת הבלוגרים – נדחתה התנגדות הפרקליטות לסגירת דלתיים בדיוני מעצרים

דלתיים סגורות04.06.2017 – העיתונאית לורי שם טוב הגישה ערר באמצעות בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' על מעצרה שחרג מהמותר בחוק. משה הלוי הגיש בקשה כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות ופרקליטות המדינה (עו"ד עילית מידן) התנגדה בתואנה כי חלק מהעבירות כגון מחייבות כי שמם של המתלוננים יהיה חסוי, וכך הוחלט מבעוד מועד ע"י בית המשפט המחוזי.

עו"ד מידן שגתה ורשמה בתגובתה כי מר משה הלוי הוא בן זוגה של העיתונאית לורי שם טוב בעוד מר משה הלוי מעולם לא היה בן זוגה. טענה מוטעית זאת מעלה שורה של תהיות למי התכוונה עו"ד מידן כשרשמה בהמשך כי מתנהלת נגדו חקירה, ויש כוונה להוסיפו כעד תביעה.

מר משה הלוי השיב כי מדובר על דיון מעצר ולא מדובר על הקראת כתב אישום ולא על עדים מתלוננים שיש נגדם צו איסור פרסום. זה ערר על מעצר ע"פ חוק המעצרים.

תמוהה בקשת הפרקליטות לסגירת הדלתיים בנסיבות אלו של דיון טכני שנושא מעצרים בעוד שב- 06.04.2017 אצו רצו הפרקליטים לתקשורת והפיצו כתב האישום כדי להשחיר פניהם של הנאשמים ברבים ועתה הם מבקשים להסתיר פגיעה קשה בחוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו במסווה הדלתיים הסגורות.

השופט שוהם החליט לפתוח הדלתיים אך הפקוטוקול מסיבה לא ברורה לא יהיה חשוף לציבור.

להלן תגובת הפרקליטות והחלטת כבוד השופט אורי שוהם

תגובת הפרקליטות מיום 01.06.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

החלטת כבוד השופט אורי שוהם מיום 04.06.2017

Document-page-001Document-page-002

החלטת ערר לורי שם טוב בפני שופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

22.05.2017ניצוץ ראייתי - 80 יום במעצר ללא חומר חקירה – החלטת שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על ערר החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) מיום 16.5.2017 , שבמסגרתה הוארך מעצרה של שם טוב עד למתן החלטה אחרת בבקשה למעצרה עד תום ההליכים.

להורדת / צפיה בהחלטת השופט עוזי פוגלמן הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

השופט עוזי פוגלמן דחה את הערר בנימוק כי העצורה נמצאת ב"מעצר ביניים" כלומר מעצר לתקופה שבין תחילת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ועד למתן החלטה בה (ע"פ סמכות טבועה בידי בית המשפט). בתקופה זאת די ב"ניצוץ ראייתי", דהיינו קיומה של תשתית ראייתית כלשהי, אשר הנטל להוכחתה קל מזה המוטל על התביעה בבקשה למעצר עד תום ההליכים. פוגלמן טוען כי עיין בבקשת המעצר עד תום ההליכים וראה קיומו ה"ניצוץ הראייתי" ואינו רואה צורך לאור זאת להתערב בהחלטת המחוזי.

פוגלמן שגה בטענותיו.  החוק אינו מסמיך שופט לעצור אדם מעל 30 יום בטרם החל משפטו. יתכן כפי שטוען פוגלמן כי יש "ניצוץ ראייתי" דהיינו הפרקליטות הציגה רשימה של ראיות, ויתכן כי אכן בוצעה מעין הקראה. אולם בפועל ההליך השיפוטי תקוע כ- 50 ימים מאחר וחומר הראיות טרם נסרק ולא החל שום דיון ולו אף בראיה אחת.

נפל פגם בהקראת כתב האישום

בעניין אי הקראת כתב האישום כותב פוגלמן כי נפל פגם בהקראת כתב האישום לעוררת משהדבר לא נעשה במתכונת המדויקת הקבועה בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, אינו סבור כי השלכות פגם זה הן שחרורה של העוררת ממעצר.

האם על שלשה יסודות רעועים אלו: "ניצוץ ראייתי" , הקראה פגומה כתב אישום, והליך שיפוטי תקוע 50 יום, יהיו שלשה עצורים מעל 80 יום ולא תינתן להם האפשרות להגן על עצמם. אילו היה לפרקליטות ולו ראיה אחת מוצקה היו מציגים אותה מיד. התנהלות זאת פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, ומשדרת הליך שיפוטי ביוקרטי להתיש את הנאשמים וסנגוריהם כדי לצבור עוד נקודות לנצח במשפט על לא כלום.
Document-page-003

 

 

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007